אדמה נגוחה לאדריכלים
אדמה נגוחה היא חומר פשוט. אדמה דחוסה ומהודקת טוב טוב למלוא עובי וגובה הקיר. אבל כמו לכל חומר, גם לאדמה נגוחה יש מעלות ומגבלות, וכאשר יודעים מהן ומודעים להן, ניתן לרתום אותן לתכנון ולעיצוב.
חשוב לדעת מהן המגבלות ולהבינן מבעוד מועד, טרום התכנון.
בראש ובראשונה עובי הקיר. בעוד שעוביו של קיר מעטפת ממוצע הינו 25 ס"מ, אדמה נגוחה, כקיר מעטפת, צריכה מינימום של 40 ס"מ ומומלץ שיהיו 50 ס"מ, וזאת מכמה סיבות טכניות, אקלימיות והנדסיות.
הנדסית הקיר מחזיק את עצמו ולכן הוא לא יכול להיות בעובי קיר ממוצע. על פי חוק אצבע, על כל מטר בגובה הקיר נדרשים 10 ס"מ של עובי, אבל זה טוב לחישובים על הנייר. בפועל, ישנה הגבלה טכנית ואקלימית וכמובן חשוב התפקיד שהקיר ימלא. עובי קירות תמך וטראסות נגזר מגובה וממסת החומר שבו הקיר אמור לתמוך, ומעל גובה מסוים, הקיר מצריך בסיס רחב יותר מרומו ומקבל חתך בצורת טרפז. בקירות למבנים נדרשת התייחסות לתפקיד הקיר: האם הקיר ישמש כקיר נושא (קונסטרוקטיבי), קיר מעטפת או קיר דקורטיבי. לכן, בתכנון מבנה מאדמה נגוחה, ציבורי או פרטי, עובי הקיר הרצוי הוא 50 ס"מ למבנה של קומה אחת. ניתן לבנות יותר מקומה אחת אך אז בסיס הקיר יידרש להיות עבה יותר. בארצנו הקטנטונת ובמגרשיה הפיצפוניים, לא נוהגים לתכנן קירות פנים מאדמה נגוחה, מכיוון שהשטח שהקיר תופס נחשב "מבוזבז."
בהיבט ההנדסי ארחיב עוד על העובדה כי הקיר יכול לשמש כקיר נושא. אמירה זו נכונה במיוחד כשמדובר בבנייה פרטית. במבני ציבור ותעשייה תלוי גם מה גודל החלל ומפתחיו. כקיר נושא, האדמה הנגוחה מסוגלת לשאת משקל של גג קל, פאנל מבודד, עץ ועוד, אך לא יציקת בטון. חשוב לציין כי בניית הגג והתקרה נעשים לאחר בניית הקירות הנגוחים (גם אם הקיר אינו קיר נושא) וזאת מסיבות טכניות. המפגש בין הקיר לגג הינו פרט שצריך לתת עליו את הדעת! במידה וקירות האדמה הנגוחה אינם נושאים גג, בהחלט ניתן לשלב בקיר עמודי תמיכה קונסטרוקטיביים מעץ, ברזל או בטון, נסתרים או גלויים.
מבחינה אקלימית לעובי הקיר חשיבות עצומה. היכולת של קיר אדמה נגוחה לצבור מסה טרמית, כמו גם יכולתו לבודד, נגזרת הן מהחומר והן מהעובי. לדוגמא, קיר אדמה נגוחה שלידו קמין חימום ישמר את החום לאורך זמן, גם לאחר שהאש תדעך. עובי הקיר יקבע את משך זמן פליטת החום. קיר עבה יותר ימשיך לפלוט את החום לפרק זמן ארוך יותר. כשמתכננים מבנה הנסמך על עקרונות האדריכלות האקלימית ניתן להיעזר בקירות האדמה הנגוחה ליצור מבנים שיודעים לשמור על טמפרטורה קבועה וחוסכים בעלויות אחזקת המבנה, בייחוד בכל הנוגע לחימום וקירור.
מבחינה טכנית הקיר חייב להיות עבה בכדי לאפשר לאדם להיכנס לתבנית ולנגוח. עבודת הנגיחה נעשית בעזרת פטיש ידני ופנאומטי שמצריכים יד מכוונת והתעסקות מתמשכת בתוך תבנית הקיר. למשל, מערכת החשמל, או עמודי תמיכה (אם ישנם כאלה בתכנון) מוטמנים בקיר במהלך בנייתו ועל כן טוב שיהיה מקום בתבנית להכל ולכולם.
שנית, מקטעים ותפרים. לאדמה נגוחה, כמו לכל חומר, יש אחוזי התכווצות עם גמר הייבוש (שיכול לארוך חדשים ארוכים). לכן, עם ההתכווצות עלולים להופיע סדקים. את הסדקים לא תמיד אפשר לצפות. לעתים הקיר מקבל סדקים נימיים שבקושי נראים לעין. סדיקה גסה, כזו שמטבע יכול להיכנס בה, עלולה להווצר במקרה של חוסר הבנת החומר ומגבלותיו. בשביל למנוע זאת צריך בראש ובראשונה להכיר את החומר ואת שיטת הבנייה. זה התפקיד שלנו. מנסיון של מומחים רבים ברחבי העולם המערבי, ידוע כי עם תערובת נכונה ניתן לבנות קיר אדמה נגוחה המוגבל לאורך מקטעים של כ-5 מטר. באורך זה בוודאות לא תופיע סדיקה הנראית לעין. מקטעים ארוכים מעט יותר (עד 7 מטר) מתאפשרים במקרים מיוחדים ובתנאים המתאימים.
התפר בין מקטע למקטע תמיד ייראה מכיוון שזהו אופייה וייחודה של האדמה הנגוחה. בחשיבה נכונה ותכנון מקדים, ניתן ואף רצוי לשלב את התפרים בעיצוב הבית או החלל, או במקרים מסויימים אף להעלים אותם מאחורי קיר פנים. דבר נוסף המשפיע על מיקום התפר הוא הפתחים.
שלישית, פתחים ונישות. פתחים הינו נושא מרכזי באדריכלות אקלימית. גם באדמה נגוחה אנו נותנים יחס מיוחד לפתחים. משולבים יד ביד עם תכנון נכון של הפתחים, יכולים האדריכלות והאדמה הנגוחה, באקלים בארץ, ליצור חללים ששומרים על טמפרטורה קבועה (כ-23 מעלות). בכדי לבנות מבנה שכזה נתכנן חלונות לא גדולים, כאלה שבאדמה נגוחה קל ונוח במיוחד לייצר. גודל הפתח בקיר אדמה נגוחה תלוי מאוד בחומר שממנו עשוי המשקוף. במידה והמשקוף עצמו מאדמה נגוחה, פתח גדול משני מטרים יצריך התייחסות מיוחדת. כמובן שאפשר לשלב עץ, ברזל ולעתים יציקות בטון ,שיהיו המשקוף העליון של הפתח. יש טכניקות שונות לשילוב בין הפתחים ובין התפרים כמו גם גורמים נוספים, למשל גובה הקיר מעל הפתח, מרחק הפתח מהפינה ועוד, שישפיעו גם הם על ההחלטה היכן בדיוק ייקבע התפר.
לגבי הנישות, הדבר אפשרי עם מגבלות מסויימות. כיוון שחלק גדול בבנייה באדמה נגוחה מושקע בבניית התבניות, כל התערבות בתוך המסגרת הגדולה מצריכה מחשבה, הכנה מראש והאטה נקודתית בעבודת הנגיחה. יש לכך השלכות כלכליות נוספות המתומחרות בהתאם. בנוסף, חשוב לציין שנישות צריכות זווית חילוץ ועל כן דורשות התייחסות מיוחדת טרום הבנייה.
מבחינה אמנותית, קיימת אפשרות להטביע על קיר אדמה נגוחה כיתוב או ציור כתבליט או תחריט. הדבר אפשרי, שוב עם זוית חילוץ מתאימה, ובעזרת טכנולוגיית החריטה הזמינה בימינו השמיים הם הגבול.
רביעית, חשמל ומים. ההמלצה החד משמעית היא להרחיק מים מקיר אדמה. ניתן לשלב את צנרת המים בקירות פנים ובארונות. חשמל, לעומת זאת, נשתל בתוך הקיר תוך כדי הבנייה. אחד היתרונות המובהקים של קירות אדמה נגוחה הינו שבסיום הנגיחה ועם פתיחת התבנית, מסתיימת העבודה על הקיר והקיר גמור. מכיוון שקירות אדמה נגוחה אינם מטוייחים לא מתבצעת שום חציבה לאחר בנייתם עבור מערכת החשמל או המים. לכן, לא נתחיל פרוייקט לפני שיהיו בידינו תכניות חשמל/מים/גז ועוד מפורטות.
כמה מילים על אדמה נגוחה בעיצוב נוף- אדמה נגוחה היא חומר נפלא גם מחוץ לבית. ניתן ליצור איתה חומות ושערים, טראסות, קירות תמך, ספסלים, ועוד אלמנטים רבים. ככלי עיצובי, הנראות של האדמה הנגוחה ניתנת לשליטה: אפשר לצבוע שכבות ולעצב אותן כרצוננו. צורנית, לא צריך לחשוב על אדמה נגוחה רק כקיר, אלא כחומר, ולבנות צורות שונות בזויות מעניינות, גם מעוגלות.
לסיום- כאשר לוקחים בחשבון את הצרכים של קירות אדמה נגוחה בתכנון המקדים, ניתן להקל על העבודה ובהכרח להוזיל עלויות בנייה ואחזקת מבנה. האדמה הנגוחה היא אולי הקיר היחידי בשוק שהוא אקולוגי, אומנותי וחסכוני. במציאות של תעשיית בנייה מזהמת מוטלת עלינו האחריות לדורות הבאים, ובבנייה באדמה נגוחה אנחנו נענים לצו השעה. בתים מאדמה נגוחה, בעלי טביעת רגל אקולוגית מזערית, משרתים יפה מאוד את בעליהם, שומרים על אקלים נעים וקבוע בתוך המבנה, עמידים לדורות ובסוף ימיהם... חוזרים לאדמה.
למידע נוסף -- נשמח להכווין ולייעץ.